הוצאות מוכרות לעצמאי: מה חשוב לדעת
אילו סוגי הוצאות עצמאי יכול לנכות, מה הכלל הבסיסי, אילו הוצאות מוכרות רק בחלקן, ואיזה מסמך צריך כדי שההוצאה תוכר. הסבר כללי עם מקורות רשמיים.
עודכן לאחרונה:
הכלל הבסיסי
לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, מנכים מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה. בשפה פשוטה: הוצאה שהעסק צריך כדי להרוויח את הכסף שלו. הוצאה פרטית לא מוכרת, גם אם היא משולמת מחשבון העסק.
לצד הכלל הזה יש כללים מיוחדים להוצאות שמשמשות גם לעסק וגם לבית. רבים מהם קבועים בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ומוסברים במדריך השנתי של רשות המסים לדוח השנתי, דע זכויותיך וחובותיך.
הוצאות שבדרך כלל מוכרות
אלה קטגוריות כלליות. השאלה אם הוצאה מסוימת מוכרת, וכמה ממנה, תלויה בעסק ובשימוש בפועל.
- חומרים וסחורה: מה שקונים כדי למכור או כדי לייצר.
- שכירות של מקום העסק: משרד, חנות, קליניקה או סטודיו.
- שירותים מקצועיים: רו"ח, יועץ מס, עורך דין.
- תוכנות ומנויים: תוכנות שהעסק עובד איתן, אחסון אתר, דומיין.
- פרסום ושיווק: מודעות, עיצוב, הדפסות.
- עמלות: עמלות בנק, סליקה ופלטפורמות תשלום.
- ביטוחים של העסק: למשל ביטוח אחריות מקצועית.
- השתלמויות מקצועיות: שקשורות לעבודה הנוכחית של העסק.
הוצאות שמוכרות רק בחלקן
כאן נמצאות רוב הטעויות. לכל אחת מההוצאות האלה יש כללים משלה:
- רכב.
- טלפון נייד.
- משרד בבית: חלק מהשכירות או מהארנונה, החשמל והאינטרנט.
- כיבוד, ארוחות ומתנות ללקוחות.
- נסיעות לחו"ל.
ציוד: לא הכול בשנה אחת
מחשב, ריהוט או מכונה שמשמשים את העסק כמה שנים הם רכוש קבוע. בדרך כלל לא מנכים את כל המחיר בשנת הקנייה, אלא פורסים אותו לאורך השנים בפחת, לפי שיעורים שקבועים בתקנות. רו"ח יודע איזה שיעור חל על כל פריט.
בלי מסמך אין הוצאה
הוצאה מוכרת צריכה מסמך: חשבונית מס, קבלה או חשבונית מס/קבלה מהספק, על שם העסק.
- עוסק מורשה מנכה גם את המע"מ שבהוצאה, אבל רק לפי חשבונית מס (או חשבונית מס/קבלה) כדין. בסכומים מעל הסף, החשבונית צריכה גם מספר הקצאה.
- עוסק פטור לא מנכה מע"מ. המע"מ ששילם הוא חלק מעלות ההוצאה.
- בעל עסק זעיר מנכה 30% קבועים מהמחזור במקום לפרט הוצאות. גם אז כדאי לשמור את המסמכים, כי חובת ניהול הספרים לא משתנה.
את המסמכים שומרים שנים אחרי הדוח. כמה בדיוק מוסבר במדריך כמה שנים שומרים קבלות וחשבוניות.
הרגל אחד שחוסך הכי הרבה
לרשום הוצאה ביום שהיא קורית, עם המסמך, ולא בסוף השנה. כך לא הולכות לאיבוד קבלות, ורו"ח מקבל תמונה מלאה בזמן. ככל שההוצאות מסודרות לאורך השנה, גם המקדמות והדוח השנתי מדויקים יותר.